"הפוטנציאל גדול, המימוש כמעט אפסי"

  יש לה חוף ים צמוד, נגישות תחבורתית, נופים ירוקים והיא ממוקמת בטבורה של המדינה. אז איך זה שבחדרה הביקוש הנדל"ני נמוך בהרבה
  בהשוואה לשכנתה, נתניה?

  "אמבסדור", המתמחה בין היתר במיתוג ערים. "אם משקיע זר יגיע בפעם הראשונה לישראל ויבקשו ממנו להצביע באופן אקראי היכן הוא היה רוצה לרכוש דירה
להשקעה או לפתח מיזם עסקי, מן הסתם הוא היה מצביע על חדרה וסביבתה", אומרת דנינו-ישראלי ומסבירה: "ראשית, מדובר בנקודת האמצע של חוף ימה
של מדינת ישראל. שנית, מדובר גם בנקודת האמצע בין שני המטרופולינים הגדולים ביותר: גוש דן וחיפה.

פורסם ב - 07:04 15/09/10
עדכון אחרון - 07:19 15/09/10
 
 
הריביירה של חדרה: רובע מלונאות ומגורים שיגנוב לנתניה את התיירים
מאת נועם דביר
רובע "עיר ימים", שבנייתו צפויה להתחיל בעוד כארבע שנים, ישאיר רצועת חוף ברוחב 200 מטרים
תגיות: חדרה
   
 
עיריית חדרה מקדמת תוכנית חדשה לרובע מגורים ומלונאות ברצועת החוף הצפון-מערבית - בין גבעת אולגה לבין תחנת הכוח "אורות רבין". הרובע החדש ישתרע על פני 2,000 דונמים, ו-1,100 דונמים מתוכם מיועדים לשטחים פתוחים. הוא יכלול כ-10,000 יחידות דיור, 1,400 חדרי מלון וטיילת חוף באורך 2.5 ק"מ.

התוכנית החדשה, שזכתה לשם הזמני "עיר ימים", היא אחד הביטויים הבולטים של השינוי התכנוני והנדל"ני שעוברת העיר בתקופה האחרונה בהנהגתו של ראש העיר חיים אביטן. אחרי שנים ארוכות של תדמית בעייתית ודשדוש בשוק הדיור, חדרה נהנית כיום מהתעניינות מחודשת בקרב רוכשי הדירות והיזמים ומעלייה מתמשכת של 30%-50% בממוצע במחירי הנדל"ן. הרובע, שמתכנן משרדו של האדריכל טומס (טומי) לייטרסדורף, נועד להציע מגוון גדול של יחידות דיור לצד חוף הים ולהציב את חדרה על מפת המלונאות בארץ. לייטרסדורף זכה בתכנון במסגרת תחרות אדריכלית בין עשרה משרדים בארץ.



"השאלה המרכזית היתה כיצד לתכנן מראש מערך עירוני שבו התיירות והמגורים תורמים אחד לשני", מסביר האדריכל, "שלא יהיה מצב כמו ברחוב הירקון בתל אביב שיש לך עיר ומלונות בנפרד". הרובע משתלב בתוכנית המתאר החדשה של חדרה שאושרה לפני חודשיים להפקדה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. המשמעות הישירה היא שהדרך לאישורו צפויה להיות פשוטה יותר.

"אחת המטרות המרכזיות של תוכנית המתאר היא פיתוח של חדרה כעיר תיירות. לא סתם משרד התיירות שותף בכל השלבים של גיבושה", מסביר אבישי קימלדורף, אדריכל העיר וממלא מקום מהנדס העיר. "אנחנו רוצים לשים את חדרה על מפת המלונאות האמיתית. בחדרה יש כבר ייעודי קרקע למלונאות אבל הפיתוח שלהם מעולם לא היה גבוה בסדר העדיפות. ברגע שאתה מבין את הפוטנציאל של חוף הים ואת ?החגורה הירוקה' שעוטפת את העיר, עם פארק נחל חדרה, יער חדרה ופארק השרון, אתה מגלה רצף של אטרקציות. אנחנו חושבים שהצירוף של המרכיבים האלה יגרום לאנשים לגלות מחדש את העיר".

מטרה אחרת, מוצהרת פחות, היא מאבק על תקציבי משרד התיירות עם השכנה נתניה - עיר קיט פופולרית לתיירות פנים וחוץ. בנתניה קיימים כיום 1,400 חדרי מלון - בדומה למספר המתוכנן ברובע החדש בחדרה. חדרי המלון יפוזרו בין שבעה עד עשרה בתי מלון חדשים. קימלדורף מוסיף כי נוסף לכך קיימים אישורים לבנייה של 1,000 חדרי מלון נוספים בקו החוף. "אנחנו לא מנסים להתחרות עם אף אחד, אלא לקדם את חדרה ולמצב אותה", מוסיף קימלדורף. "התוכנית שלנו שונה מבחינת התפישה. היא פחות צפופה (בהשוואה לנתניה) ויותר נגישה לשטחים פתוחים איכותיים".

כחלק מהקמת הרובע, מתוכנן "שאטל" מיוחד שיחבר בין האטרקציות התיירותיות ברחבי העיר. תוכנית אחרת שמקודמת בימים אלה במסדרונות העירייה, עוסקת בהקמת מגרש גולף מקצועי שיחזק את כוח המשיכה עבור תיירים זרים. משרד לייטרסדורף אדריכלים היה מעורב בכמה תוכניות פיתוח של קו החוף ברחבי הארץ. בין השאר תכננו שם את פרויקט "עיר ימים" בנתניה, את החוף הדרומי באילת, את חוף קליה בים המלח ואת הריוויירה האפריקאית בעיר אבידג'אן בחוף השנהב.

הרובע החדש מורכב מסדרה של כבישים ושבילים בצורת חצי גורן שמתנקזים למרכז מסחרי על קו החוף. במרכז הרובע מתוכנן רחוב מסחרי, המחבר בין כביש החוף לבין חוף הים ומוגבל לתנועת הולכי רגל בלבד. בחלק הצפוני יפותח המשכו של פארק נחל חדרה (כ-600 דונמים בסך הכל), הכולל פארק חולות ופארק אקולוגי. רצועת החוף תישמר ברוחב של 200 מטרים, בהתאם לנדרש בחוק. על פי האומדנים של העירייה, כ-20,000 איש צפויים לפקוד את החוף בימי שיא.

לרובע "עיר ימים" יש משקל גדול במיוחד על עתיד חדרה. מתוך 18,000 יחידות שמתוכננות להיבנות בה במסגרת תוכנית המתאר, ברובע ייבנו 10,000 מהן. אולם לרובע יש עוד דרך ארוכה עד שיחלו העבודות בשטח. בשלב הראשון יצטרכו כל בעלי הקרקעות באתר, כ-1,500 בסך הכל, להסכים לאיחוד וחלוקה של המגרשים בהתאם לחלקם היחסי בקרקע - זאת במקביל להשלמת התכנון המפורט. התוכנית טעונה גם את אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, את אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (והחוף) וכמובן צפויה להיתקל בהתנגדויות. על פי לוח הזמנים האופטימי ביותר, הבניינים הראשונים ברובע יוקמו בתוך שלוש וחצי עד ארבע שנים.

הכינו את היאכטות: בקרוב גם לחדרה תהיה מרינה

 עיריית חדרה ומשרד התחבורה פועלים להקמת מרינה בחוף חדרה, שתהווה חלק מפרויקט צפון מערב חדרה
 היוקרתי. מהנדס העיר: "המרינה תביא לחדרה אוכלוסיות חזקות ותמתג את העיר"


מירית אזרחי| 3/9/2010 9:39הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
עיריית חדרה פועלת בימים אלה להקמת מרינה בחוף הים, זאת לאחר שמשרד התחבורה בדק את הנושא ונתן את הסכמתו. המרינה בחדרה תשמש מקום מעגן לכלי שיט קלים, בהם יאכטות בגדלים שונים וסירות. היא תאכלס לפחות 200 כלי שייט ותכלול מקומות עגינה, גישה ימית, גישה יבשתית, עורף לוגיסטי ואלמנטים משלימים של מסחר ומשרדים.
המרינה בהרצליה. בקרוב בחדרה?
המרינה בהרצליה. בקרוב בחדרה? צילום: אלי דסה

"הקמת המרינה תשדרג את חדרה", אומר מהנדס עיריית חדרה, אבישי קימלדורף.  "המרינה תביא לחדרה אוכלוסיות חזקות, תמתג את העיר, ותקדם את התיירות. הרעיון
המרכזי הוא לשלב את המרינה בתכנון של צפון מערב חדרה - מצפון לגבעת אולגה ועד לנחל חדרה.

"הקמת המרינה היא חלק מתפיסה כוללת של רצועת החוף, המתייחסת גם לים כמשאב תיירותי, כלכלי וציבורי. זאת לאחר שנמל חדרה עבר לאחרונה לאחריותה המוניציפאלית של חדרה. הנמל  ישמש מקום מעגן לאוניות, והמרינה תשמש מעגן לכלי שייט קלים".
לדבריו, מבדיקה מוקדמת שנעשתה לאחרונה על ידי משרד התחבורה עולה כי יש מקום לקדם מרינה בחדרה מאחר שאין מרינה בטווח שבין הרצליה לחיפה. עוד הוא מציין כי כיום בארץ ישנן מרינות בודדות: בהרצליה, תל אביב, אשדוד, אשקלון, חיפה ועכו.
לדברי קימלדורף, המרינה תשתלב בתכנון בצפון-מערב חדרה, תוכנית הדגל של העירייה בימים אלו הכולל רובע חדש למלונאות ומגורים. עוד לדבריו, גם התנאים הגיאוגרפיים של חדרה תורמים להחלטה להקמת המרינה. "חוף הים של חדרה הוא חוף ארוך המשתרע על פני 8 קילומטר, עם תנאי ים נוחים, מיקום מרכזי גם לאור צירי התנועה הקרובים ולאור הפיתוח העתידי", מסביר קימלגורף.
ומתי נזכה לראות את המרינה קורמת עור וגידים?
"לאור מורכבות התכנון וריבוי הגופים המאשרים קשה להעריך את משך הזמן שזה ייקח – אך אנו נמצאים כבר בשלב מאוד חשוב בפרויקט, לאחר שהושגו ההסכמות הנדרשות ממשרד התחבורה, התומך ברעיון הזה, ושותף לתהליך ההקמה.
"בימים אלו, באגף ההנדסה מתבצע תכנון של צפון מערב חדרה, שלוקח בחשבון גם את העניין הזה. המרינה זה אלמנט הנדסי מאוד מורכב מבחינת משטר הזרימה בים, נתיבי השיט, והעורף הלוגיסטי היבשתי, ולכן אנו מברכים על תמיכת משרד התחבורה בנושא. ללא תמיכה זו לא היה ניתן לעבור לשלב התכנוני".

ראש עיריית חדרה חיים אביטן התייחס לנושא ואמר כי "לאחר מאמצים ועבודה יסודית של ושל מהנדס העירייה מול משרד התחבורה אני שמח שהשגנו את הסכמת המשרד להקמת מרינה בחדרה. במסגרת הפיתוח המואץ של מערב העיר אנחנו מקדמים את עבודות התכנון של המרינה, ופועלת במרץ להקמתה.  מתחם זה עשוי להפוך במרוצת השנים לאחת מפנינות אזור השרון, ולסחוף לחדרה תיירות פנים וחוץ, וכמו כן להביא לחדרה אוכלוסיות חזקות".


 
אושרה תוכנית המתאר לחדרה:
 
כ-30 אלף יחידות מגורים ו-15 מלונות ייבנו עד 2020
מאת: רנית נחום-הלוי, TheMarker
יום שלישי, 8 ביוני 2010, 17:41

הצפי לאוכלוסייה הוא 140 אלף איש בשנת 2020 ו–180 אלף איש מעבר לשנת 2020

הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אישרה היום להפקדה את תוכנית המתאר של העיר חדרה
לשנת 2020. התוכנית מאפשרת תוספת של כ-30 אלף יחידות דיור למגורים בעיר, 18 אלף יחידות עד 2020 והיתר לאחר מכן. תוספת יחידות
הדיור היא מעבר ל-22 אלף יחידות הדיור שקיימות היום.
 
מטרת התוכנית היא לפתח את חדרה כעיר שמציעה שילוב מאוזן של פיתוח למגורים, לשירותים ולתעשייה תוך שמירה על איכויות הנוף, הטבע
והסביבה. הצפי לאוכלוסייה הוא 140 אלף איש בשנת 2020 ו–180 אלף איש מעבר לשנת 2020. עוד מציעה התוכנית הקמת 10-15 בתי
מלון ובהם כ–2,600 חדרים, רובע מגורים חדש בצפון מערב העיר, למעלה מ–6 מיליון מ"ר למגורים, 440 אלף מ"ר למסחר, 2 מיליון מ"ר
לתעסוקה ועוד 360 אלף מ"ר למבני ציבור.
 
מבחינת נוף, סביבה ושטחים פתוחים, מציעה התוכנית יצירת טבעת ירוקה הסובבת את העיר, הכוללת את פארק חדרה, פארק השרון, פארק
נופש אזורי, יער חדרה, שטחים חקלאיים בדרום העיר ושטחים פתוחים נוספים, במטרה ליצור חגורה ירוקה, וכן שילוב של המאפיינים הטבעיים
הייחודיים של העיר, כמו יער חדרה, דיונות פארק השרון ונחל חדרה, כחלק מהמערך התיירותי.
 
מהחברה להגנת הטבע, שהצביעה בעד התוכנית נמסר: "ממשלת ישראל החליטה כבר בשנת 95' על הצורך הדחוף בקידומו של פארק השרון.
על אף העיכוב הרב בלוחות הזמנים, מדובר בצעד יישום ראשון חשוב לקראת עיגון חוקי של שטח פתוח נדיר וייחודי זה, בעל חשיבות נופית
ואקולוגית, המשמש לפנאי ונופש של ישראלים רבים. הוועדה הטילה בדיון על מינהל התכנון במשרד הפנים לכנס בהקדם את הגורמים
הרלוונטיים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, לשם בחינת המשך יישום החלטת הממשלה, כך שיובטח שימורם של
כל השטחים הפתוחים האיכותיים במרחב הפארק".




 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים